- זקוף
- זָקוּףv. זָקַף.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
זקוף
Look at other dictionaries:
זקוף — adj. מתוח, זקור, מאונך, מורם, ניצב, עומד; מיוחס ל , תלוי ב ; רשום , מצורף (לחשבון) … אוצר עברית
בראש זקוף — בגאווה, בראש מורם; מתוח, ישר {{}} … אוצר עברית
גב זקוף — עמידה ישרה ומתוחה {{}} … אוצר עברית
גו זקוף — עמידה ישרה ומתוחה {{}} … אוצר עברית
בלע מקל — זקוף בצורה מגוחכת, מתוח מדיי {{}} … אוצר עברית
בלע מקל של מטאטא — זקוף בצורה מגוחכת, מתוח מדיי {{}} … אוצר עברית
זקף — 1 v. להירשם לזכות , להירשם לחובת , להיות מיוחס ל ; להתיישר, להיעשות זקוף, להזדקר, להיעמד, לקו 2 v. להרים, לשאת, להגביה, להעמיד, לזקור, להבליט, ליישר; לייחס, לרשום לזכות, לרשום לחוב 3 v. להתיישר, לעמוד זקוף, לעמוד ישר; להזדקר, להתבלט, להיות מוגבה … אוצר עברית
ברוש — שם עץ גבוה, עץ נוי זקוף ממשפחת האורניי … אוצר עברית
דרוך — adj. מתוח, זקוף, מוכן, ערוך, נכון לפעולה; סלול, כבוש, עשוי כדרך; שנצרתו פתוחה (נשק) … אוצר עברית
ישר-קומה — תמיר, זקוף, מתוח {{}} … אוצר עברית
מאונך — adj. ניצב לקרקע, פונה למרכז כדור הארץ, זקוף, עומד, ניצב, אנכי, אורתוגונלי, פרפנדיקולר … אוצר עברית
